הפוסט הזה הוא פוסט המשך לפוסט 'גברים לא רגישים, האם זאת אמת?', ושל הפוסט הכל מתחיל בכך שאנחנו פוחדות להישאר לבד ביער והם שונאים ביקורת. כדי להבין את ההקשר קראי קודם את הפוסטים הנ'ל ואז חזרי לקרוא את הפוסט השלישי והאחרון בסדרה הזה.
בפרק השלישי והאחרון בסדרת הפוסטים על תקשורת טובה בין נשים לגברים נתעסק בכלים לפתרון ומניעת קונפליקטים בזוגיות בהשראת 'קוד המלכה' שהגתה אליסון ארמסטרונג. בשני הפרקים הקודמים כתבתי על הבלגן בתקשורת בין נשים לגברים שנובע מהלך חשיבה של צייד והלך חשיבה של ליקוט. אם לא קראת אותם תחזרי וקראי אותם וכך תביני מה גורם לקצרים בתקשורת בין נשים לגברים. אם נבין מה גורם לאי הבנות, לכעסים ולריבים, יש סיכוי שנוכל לתת פרשנות חדשה לסיטואציות שעד כה גרמו לבלגן הזה. אם נבין את האינסטינקטים הנסתרים של נשים וגברים ונתחשב בהם, נוכל להתייחס אל בני הזוג ואלינו באמפטיה, לבחור פרשנות חדשה על סיטואציות שהיו בעבר נפיצות ובכך למנעו עימותים רבים. כתוצאה מכך האווירה בין בני הזוג תיהפך נעימה ושלווה, האמון יחזור ואיתו הקרבה והאבה.
בוא ניקח את המקרה שבו האישה כעסה שבן זוגה לא הוציא את הקניות מהאוטו: אם נבין את הפחדים העמוקים של האישה הלקטת להישאר לבד ואת הצורך של הצייד במיקוד והערכה נוכל לתת פרשנות חדשה ולספר סיפור חדש. אם היא תבין את הלך החשיבה שלה (פחד להישאר לבד ביער) והלך החשיבה של בן הזוג שלה (רק צייד שצריך עכשיו ריכוז והערכה), והיא לא תניח הנחות שאי אפשר לסמוך עליו, היא תדע שכשהוא עובד הוא בסוג של צייד והוא ממוקד במטרה של לפרנס ולתת למשפחה שלו רווחה כלכלית. יש לו צורך חזק מאוד להתרכז במטרה ופחד שאם הוא יצא מריכוז הוא יפספס את המטרה שלו כי פעם מטרה היתה חיית בר מהירות וחמקמקה. במקרה זה, כשהיא תהיה מודעת להלך החשיבה שלו היא תקבל את הצורך שלו בריכוז, היא תוקיר תודה על הרצון שלו לעבוד ולפרנס ולא תצפה שיעזוב הכל בכל רגע כדי לעזור לה. במצב זה לא יעלה בה כעס כלפיו. למעשה הבנת הלך החשיבה השונה ביניהם יביא לפרשנות חדשה שתביא לקרבה במקום לתגרה. הפרשנות החדשה תגרום לה להיות מלכה כיוון שתתייחס אליו בהערכה ולא תיפול למלכודת של פחד קדמוני שתישאר לבד.
תהליך כזה של פרשנות מחודשת לוקח זמן, בהתחלה נוכל רק להתבונן בדיאבד על אירועים שקרו ולנסות להבין אותם. כך אחרי ארוע שיצר ריב או תסכול, ניתן לרגשות הטעונים לעבור ורק אחרי שהם יעברו נוכל לבדוק מה קרה שם. נוכל לבקש לקיים שיחה כנה ופתוחה עם בן הזוג. נבחר לקיים שיחה שמבוססת על כבוד הערכה ורצון להבנה ונבחר בנקודת מבט שגם המלכה בסדר וגם הצייד שלה בסדר גמור כמו שהוא. בשיחה כזו במקום להניח הנחות נשאל שאלות שמביעות סקרנות ורצון ללמוד.
איך זה קורה בפועל? המלכה יכולה לבקש ליזום שיחה ולבקש לתאם מועד לקיים אותה בזמן ששני בני הזוג פנויים. השיחה תתחיל בכמה מילים כנות של הערכה שלה לבן הזוג ותמשיך בשאלה בסגנון זה: 'אני רוצה להבין מה גרם לך להתנהג כך? שכן אם עשית כך כנראה יש לכך סיבה טובה'. התשובות יכולות להיות מפתיעות ויתכן שתגלו שמתחת להתנהגות שהיא פרשה כחוסר אכפתיות יש רצון רב להיטיב איתה.
הנה דוגמא מהחיים שלי: לפני כמה שנים לפני שתרגלתי את קוד המלכה הגעתי הביתה בסוף יום עבודה, ראיתי שהבית לא מסודר כפי שאני מצפה. רציתי להניח משהו על השולחן אך לא מצאתי מקום פנוי עליו. בשבריר שניה חשבתי לעצמי שאם השולחן מבולגן זה סימן שלא אכפת לו ממני, הרגשתי בודדה ופגועה. אני ממש לא זוכרת מה אמרתי רק זוכרת שזה היה תוקפני ולא נעים. רגע אחרי שהכעס יצא ממני התחרטתי והלכתי למקום שקט בבית כדי להירגע.
כשנרגעתי לגמרי ביקשתי לדבר, התנצלתי והבעתי הערכה על כך שהוא היה כל היום עם הילדים. לאחר מכן שאלתי מדוע הוא לא סידר את השולחן והוא ענה שבכלל לא שם לב לשולחן כי היה עסוק בעזרה בהכנת שעורי בית ומיד אחר כך בהכנת ארוחת ערב.
אמרתי שאני מבינה שקשה לו לעשות הכל ביחד ואני ממש שמחה שהוא מקדיש תשומת לב לילדים ושהם שמחים להעזר בו בשעורי הבית שלהם. כמה שזה לא מובן מאליו שנעים להם ביחד. מתוך הבנה שהוא היה מרוכז בקשר עם הילדים שלנו ושהוא באמת לא ראה את הבלגן יכולתי להסביר לו בנחת למה לי חשוב בית מסודר. הסברתי שבית מסודר מאפשר לי לדעת שאני יכולה ללכת לנוח במקום לחשוב שאני מגיעה הביתה ומתחילה לסדר, כי כשאני רואה בלגן זה לא נותן לי מנוח כי כמו לקטת אני שמה לב לכל הפרטים וכל דבר שלא נמצא במקום כמו מדבר איתי וקורא לי לסדר אותו.
כשהוא הבין אותי ואני אותו יכולנו ביחד לחשוב על רעיונות איך הוא והילדים יכולים להקפיד על בית מסודר יותר בפעם הבאה שייבלו שעות בבית בלעדיי. או גם איך אני יכולה לבוא הביתה בלי ציפיות שהבית יהיה מסודר ולהצליח לחיות בלשום גם בבלגן.
מה היה כאן: היתה שיחה נינוחה שכללה הערכה על מה שכן נעשה, ניסיון להבין את הצרכים שלנו כאישה לקטת וגבר צייד, סליחה על מה שהיה וחשיבה משותפת על פתרונות למשבר בדרכים מכבדות ומעצימות.
והנה עוד דוגמא של התנהלות שחזרה על עצמה לפני שהכרתי את קוד המלכה: בכל פעם שהרגשתי צורך לשתף את בן זוגי בהתלבטות שלי או קושי שעובר עליי מיד דיברתי איתו, בלי לבדוק אם הוא פנוי להקשבה ובלי להתחשב בכך שהוא שקוע בתוך משהו אחר. למשל, פניתי אליו עם התלבטות כלשהי בזמן שהוא קורא עיתון. כשדיברתי אליו הרגשתי שהוא מנסה להתחמק מלהקשיב, ממשיך להיות שקוע במה שהוא עושה, וגם אם הוא מקשיב הוא אומר משהו שמעצבן אותי וגורם לי להרגיש שהוא בכלל לא מבין אותי.
כשהבנתי שבזמן שהוא עושה משהו אחר הוא מרוכז כולו בדבר הזה והוא לא פנוי להקשיב לי, ניסיתי להימנע כמה שניתן משיחות לא מתוכננות וביקשתי ליזום אתו שיחות קצרות במקום ובזמן שהוא חושב שהוא באמת יהיה פנוי להקשיב. בזמנים הללו שתוכננו מראש להקשבה, הוא ידע שכל תפקידו הוא רק להקשיב לי, בלי להביע את דעתו או לתת עצות או פתרונות לבעיות שלי, אלא אם בקשתי זאת במפורש. הסברתי לו שהרגעים הללו של הקשבה ללא התערבות מאפשרים לי לסדר את המחשבות שלי. מתוך הבנה שגברים מחפשים פתרונות לבעיות כמו מנסים לצוד פתרון, יכולתי לבקש שיקשיב לי בלי להציע להצעות ופתרונות. בזכות שיחות יזומות אתו, בזמנים שנוחים לו וכשהוא יודע מראש מה הצרכים שלי בשיחות הללו, התקשורת ביננו השתפרה מאוד.
היישום של קוד המלכה בחיי האישיים עשה שינוי מהותי בזוגיות. אחרי כמה חודשים של יישום, בן זוגי אמר לי שהוא מבחין שאני מעריכה אותו יותר ומסבירה באופן ברור יותר מה אני צריכה, וכך גם קל לו יותר להבין אותי ולהיענות לצרכים שלי. האווירה בבית השתנתה לגמרי מאווירה של מתח ליותר כנות וקרבה. אני הבנתי שבמקום להתלונן ולרטון אני יכולה לשנות את הלך החשיבה שלי וזה משנה את כל ההתנהלות הזוגיות. כשידעתי שהוא מתפנה להקשיב לי בקשב מלא התחלתי להרגיש בטוחה יותר בזכות שלי לבקש את שאני רוצה, ועם הזמן גם למדתי לזהות מה אני צריכה וקיבלתי בטחון לבקש.
לסיכום: מניסיוני האישי הן בזוגיות שלי והן מליווי של נשים שאני מלווה אני יודעת שהכרות והבנה של הלך החשיבה של נשים וגברים קדמונים מאפשרת לשפר באופן משמעותי מערכות יחסים. הרעיונות הללו הם פרקטיים לא רק במערכת זוגית אלא גם בין הורים וילדים, בין מורים ותלמידים ולמעשה בכל מערכת יחסים בין בני אדם. היישום של הרעיונות הללו דורש תרגול, ותרגול דורש זמן. לכן לוקח זמן לתוצאות להגיע, כי כמו שלא מתחילים לרוץ מרתון ביום אחד, גם תקשורת נינוחה מקרבת ומכבדת לא קורית ביום אחד. יש כאן עבודה שדורשת התמדה ונחישות והעבודה הזאת משתלמת מאוד והיא משנת חיים.
