גברים לא רגישים, האם זאת אמת? ואיך כל זה קשור לאדם הקדמון

ומה אפשר ללמוד מזה על תקשורת מקרבת מעצימה ומספקת בין נשים לגברים.


האם יש לך מחשבות או אמונות שגברים הם לא רגישים, או אמונות מכלילות אחרות על גברים? אם כן אני מזמינה אותך לקרוא את הרשימה הזו ואת השתיים שיבואו אחריה, כי האמונות הללו עלולות לפגום ביחסים שלך עם גברים בכלל ובייחוד עם הגברים הקרובים ביותר בחייך כמו בני זוג או ילדים. וחבל שהאמונות הללו ימנעו ממך לחוות קרבה והבנה לבני המין השני.


הרשימה הזו מתחילה בעובדה שלא תמיד נעים להודות בה: כולנו עושים הכללות. הכללות הם חלק מהטבע האנושי, הן עוזרות לנו לארגן את המחשבות שלנו על המציאות. כך המוח שלנו בנוי, המוח מתוכנת לסריקת סכנות על מנת להכין אותנו למצבי חירום. הנה דוגמא: אני הולכת לטייל להנאתי בשדות ופתאום אני רואה משהו דק ארוך ומפותל, עוד לפני שאני מצליחה לחשוב על משהו אני נדרכת ובורחת, כי הרי הדבר הזה נראה כמו נחש. רק אחרי שדפיקות הלב כבר עולות ואני מתרחקת קצת אני שמה לב שזאת חתיכת צינור. ככה זה עובד, המוח ראה משהו שנראה כמו נחש ומיד הגיב לסכנה שלא היתה סכנה. הרעיון הוא לשמור עלינו מפני סכנות גם אם זה אומר שהמוח מסיק מסקנות תוך חלקיקי שניה ועושה לפעמים טעויות.


תבנית מחשבתית שמזהה כל דבר דק ומפותל כסכנת חיים שדורשת תגובה מיידית יכולה להציל אותנו, וכך גם מחשבות מורכבות יותר על המציאות עוברות בכל רגע קיטלוג בתבניות חשיבה כדי לחסוך בזמן ואנרגיה. הכללות עוזרות לנו לתפקד ולשרוד אך הן גם מונעות מאיתנו לעצור רגע ולבדוק מהן ההשלכות של האמונות הללו והאם הן משרתות אותנו. כך למשל יש לנשים רבות מחשבות מכלילות על בני המין הגברי שמבוססות על ניסיון עבר ועל התפיסות הרווחות בחברה שלנו. הבעיה היא שהמחשבות הללו גורמות לנו הרבה פעמים תסכול גדול.

אחת ההכללות שהאמנתי לה שנים רבות היא שגברים הם לא רגישים. שהם חסרי טקט ולא תקשורתיים. המחשבה הזו בהחלט מבוססת על ניסיון עם דמויות גבריות שפגשתי בחיי, אך למעשה אם אני מכלילה את המחשבה הזו על כל הגברים באשר הם, זה כבר מגביל אותי מלראות מצבים אחרים בהם גברים יכולים להיות רגישים ואפילו מאוד. זה גורם לכך שבכל מפגש עם גבר עשויה להיות אצלי הנחה בסיסית שהוא לא בסדר ושהוא לא יוכל להבין אותי. ואז התקשורת מבוססת על ביקורת שגם אם היא לא נאמרת בגלוי, היא נקלטת באופן לא מודע וזה גורם לאי שקט תודעתי ורגשי ביני לבינו.


אז מה עושים עם המלכוד הזה? הכללות ביקורת ורצון לשנות אנשים מחבלות במערכת היחסים שלנו, אך מצד שני זה די ברור שיש הבדלים בין גברים לנשים גם ברמה ביולוגית וגם ברמה התנהגותית. איך מגשרים על הפער הזה בלי לצמצם, להקטין, לבקר ולשפוט גברים?.


לשמחתי לפני כמה שנים גיליתי את הרעיונות שהביאה לעולם אליסון ארמסטרונג שעזרו לי להבין גברים ונשים ואת היחסים ביניהם בדרך חדשה. ארמסטרונג יוצאת מנקודת הנחה שגברים ונשים הם בסדר כמו שהם ושאין צורך לשנות אף אחד. היא מציעה שלגברים ונשים יש הלך חשיבה שונה שמוכתב מהבדלים ביולוגיים ואם נכיר בכך נדע להתאים את אופן ההתנהגות שלנו כך שיתאים לאופני החשיבה השונים וגם נכיר כלים לתקשורת שמתאימים להלך החשיבה השונה ושמאפשרים ליצור מערכת יחסים הרמוניות ומספקות יותר עם הגברים. כלים שאימצתי לחיי וסייעו לי ליצור מערכת יחסים נעימה מזינה ואינטימית עם בן הזוג שלי.


רגע לפני שאכתוב את הרעיונות הללו ואתן דוגמאות חשוב לי לכתוב כיצד אני מציעה להתייחס אליהם:

  • אני מזמינה אותך להתייחס למה שאכתוב כאן כהצעה להתבוננות חדשה על יחסים בין המינים, להיות סקרנית ולבדוק האם ואיך את יכולה לאמץ את הרעיונות הללו לחייך.

  • יכול להיות שהידע הזה יעורר התנגדות, גם אם עולה בך התנגדות אני מציעה לקרוא את הכתוב בסקרנות ולבדוק אם הרעיונות שאביא כאן עשויים לסייע לך באופן כלשהו.

  • הרעיונות מובאים כאן בקיצור ולכן הם יכולים להתפרש כהכללות, וחשוב לציין שכל התנהגות ודרך חשיבה שמוצגת כאן יכולה במקרים שונים להתקיים הן אצל גברים והן אצל נשים.

  • וכמובן שאין בידע הזה למנוע את השאיפה לתת הזדמנות שווה לנשים להשתלב בחברה ולהגשים את עצמן. אולי דווקא ההבנה שיש הבדלים באופן החשיבה בין המינים תוכל לתמוך בשוויון הזדמנויות ובזכויות שוות לנשים.

אז אחרי כל ההקדמה הגיע הזמן לשתף בהצעה של אליסון ארמסטרונג להבנת גברים ונשים שמבוסס על אלפי ראיונות שערכה עם נשים וגברים וניסיון מצטבר של הצעה כלים לתקשורת מעצימה ומכבדת בין המינים שהובאו גם בספרים רבי מכר שכתבה וגם בקורסים שהיא מעבירה און ליין (חומרים שטרם תורגמו לעברית באופן רשמי).


במשך רוב התפתחות האבולוציה האנושית נשים וגברים חיו בטבע וההבדלים הביולוגיים ביניהם הכתיבו את תפקידם בחברה. התפקידים השונים הובילו במהלך האבולוציה לאיכויות תקשורת אחרות ולתבנית חשיבה שונה. בעידנים בהם האדם נקרא האדם הקדמון אנשים חיו בקבוצות קטנות, לקטו מזון וצדו לצורך מחייתם. הנשים שהולידו ילדים, הניקו אותם והשגיחו עליהם, בילו את רוב שעות היום בחברותא של אימהות וילדים. הן לקטו בישלו וביצעו מגוון מלאכות כמו קליעת סלים, יצירת כלים מחימר וכו'. הן דברו והקשיבו זו לזו והיו במצב שסורק כל הזמן את הסביבה שסביבן למציאת פירות זרעים שורשים ועלים טובים למאכל וגם כדי להיזהר מסכנות.


הגברים בחברות הללו דאגו לרווחת הקבוצה על ידי כך שספקו הגנה ומזון. הגברים יצאו למסעות צייד ארוכים כדי לספק מזון המכיל חלבונים ושומנים איכותיים שחשובים מאוד להתפתחות הפיסית התקינה של הילדים ושל נשים בתקופת הפוריות שלהן. הם היו צריכים להיות ממוקדים במטרה, לשמור על שקט ועל ריכוז גבוה, שכן אם הצייד ירעיש בזמן חיפוש המטרה, החיה תרגיש בנוכחותו ותברח.

ארמסטרונג מציעה להשוות את ההתנהגויות השונות הללו למערכות הפעלה שונות: מערכת הפעלה של צייד שמאפיינת בהכללה גסה התנהגות גברים, ומערכת הפעלה של לקטת שמאפיינת בהכללה גסה התנהגות נשית.

מערכות ההפעלה הללו נמצאים בתוך כל אחת ואחד מאתנו והם יכולות להסביר תופעות רווחות של שוני בין המינים, למשל צורך של גברים להתרכז בכל פעם במשימה אחת מוסברת על ידי כך שבזמן הצייד הם נדרשים לרמת ריכוז ומיקוד גבוהה במטרה ספציפית אחת, אם יפזרו את הקשב על דברים שונים הם יאבדו את החיה שאותה הם מתכוונים לצוד ולא יצליחו לספק בשר ציד לחברי הקבוצה שלהם. מאותה הסיבה מסעות הצייד התקיימו בשתיקה כדי למנוע גילוי על ידי החיות, וזה יכול להסביר מדוע במערכת ההפעלה של צייד יש פחות צורך לדבר ואף צורך לשמור על שקט ומיקוד ואף דיסקרטיות. בזמן ליקוט המצב שונה, בליקוט ש צורך לסרוק את כל הסביבה כדי למצוא אוכל, אין גם כל מניעה לדבר בזמן הליקוט בצוותא. ההבדל הזה יכול להסביר מדוע במערכת הפעלה של לקטים יש ביטוי מילולי חופשי יותר ויכולת לעבור מדבר לדבר ללא קושי לעומת מערכת הפעלה של צייד שצריכה שקט ומיקוד במטרה אחת.

בפוסטים הבאים אכתוב כיצד התובנות הללו על שני סוגים של מערכות הפעלה: צייד ולקט יכולים לשפר מערכות יחסים בין נשים לגברים ואתן הצעה לפתרון קונפליקטים בזוגיות לפי רוח 'קוד המלכה' שהגתה אליסון ארמסטרונג.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול