הכל מתחיל בכך שאנחנו פוחדות להישאר לבד ביער והם שונאים ביקורת

עודכן: 6 בנוב׳

איך נוצר הבלגן הזה בין גברים לנשים ? ואיך הבנת הלכי חשיבה של צייד וליקוט יכול לשפר מערכות יחסים בין גברים לנשים

הפוסט הזה הוא המשך לפוסט 'גברים לא רגישים, האם זאת אמת?', או איך כל זה קשור לאדם הקדמון ומה אפשר ללמוד מזה על תקשורת מקרבת מעצימה ומספקת בין נשים לגברים. כדי להבין את ההקשר קראי קודם את הפוסט הנ'ל ואז חזרי לכאן.


כדי להבין מה גורם לתסבוכת בתקשורת בין נשים לגברים יש להבין מה קורה בגוף האנושי במצב סכנה: בוא נדמיין שאדם קדמון מהלך ביער ופתאום הוא רואה עדר פילים הולך מולו. אם האדם ימשיך ללכת בנחת זה עלול להיות הסוף שלו. אין זמן לחשוב מה לעשות ולכן המח עובד מהר ומקדים את החשיבה המודעת של אותו אדם. המח יכול להגיב בכמה אופנים כשיש חוויה של סכנה מיידית, התגובות המוכרות ביניהן הן: תקיפה, בריחה או קפיאה במקום. בחיים המודרניים המצב מורכב יותר, כי רוב הסכנות הן מדומות, הן לא באמת מסכות חיים, אך המח לא מודע לכך. המח יגיב באותו האופן לסכנה ממשית וגם למחשבה שמשהו מסכן אותנו. גם מחשבה שמשהו מסוכן הולך לקרות גורם לתגובה של תקיפה בריחה או קפיאה במקום.


הנה דוגמא איך מחשבה גורמת לתגובה מיידית: אישה מבקשת מבן הזוג שלה משהו (למשל להביא הביתה משהו כבד מהמכונית), הוא אומר שהוא כבר יעשה את זה, אבל הוא ממוקד כרגע בעניין אחר והוא שוכח מהבקשה שלה. היא רואה שעברה כבר שעה והחפץ הכבד עדיין במכונית, והיא מסיקה מכך שלא אכפת לו ממנה, היא לא מספיקה לחשוב איך להגיב והתגובה האוטומטית שיוצאת ממנה היא כעס שמתבטא בצעקות והטחת האשמות בבן זוגה, זה קורה בלי שיש לה שליטה במצב וכמובן שרגע אחר כך היא מתחרטת על התגובה שלה. היא מבטיחה לעצמה שהיא

לא תגיב כך שוב, אך למחרת הוא שוב פישל ולא עשה משהו שהיא בקשה ושוב יוצא ממנה זעם.


מה קרה כאן? למה היא לא שולטת בתגובות שלה? המחשבה שלא אכפת לו ממנה מסתירה בתוכה צבר מחשבות מסוות שקשור להלך חשיבה של אישה מלקטת ביער שיוצר פחד. מאחוריי המחשבה שלא אכפת לו ממנה יש הנחה פנימית שאי אפשר לסמוך עליו, ואם הוא לא אמין זה אומר שהוא עלול לעזוב אותה והיא תישאר לבד. לופ המחשבה הזה מעורר פחד קיומי.

לפחד יש בסיס ביולוגי כי בחיים בטבע של פעם נשים היו צריכות את ההגנה והמזון שספקו הגברים כדי לשרוד, בייחוד אם הן היו אחרי לידה מלוות בתינוק קטן ויונק. נשים הרגישו פגיעות וחלשות והיו זקוקות להגנה של הגברים. (יש תיאוריה שפיתח כריס נייט שראשית האנושות התחילה בעקבות הצורך של נשים ליצירת קבוצה של נשים וגברים שחיים ביחד כדי להגן על התינוקות אך על כך ארחיב אולי בפוסט נוסף בהמשך).

הבחור העסוק מהדוגמא שלנו לא העלה בדעתו שהאשה תפרש את השכחה שלו כסכנה קיומית והיה מופתע כשהאישה בטאה את הביקורת שלה עליו בטון תקיף והטיחה בו משפטים כמו 'אתה אף פעם לא עושה את מה שאני מבקשת', או 'נמאס לי שאתה לא עוזר לי'. האישה יכולה לחשוב שהביקורת הזאת תעזור לבן הזוג שלה להשתנות ולתמוך בה יותר , אך בפועל זה יוצר מצב הפוך. גברים לא ישנו את דרכיהם בעקבות ביקורת.


השינוי בתקשורת ביניהם לא יקרה מביקורת, שינוי יכול לקרות אם התקשורת תהיה מבוססת על הערכה והכרת תודה על מה שהם כן עושים. גם לזה אפשר למצוא הסבר ביולוגי חברתי קדום: בימים ההם כשגברים יצאו למסעות צייד הם עשו מאמץ גדול מאוד למען הקבוצה שלהם. הם יצאו לימים של הליכות ארוכות, צמו,שתקו, סיכנו את חייהם ובסוף גם סחבו מסע כבד בחזרה למחנה שלהם וגם היו האחרונים אם בכלל לקבל נתח מהבשר אותו הם צדו. יש קבוצות ציידים לקטים עד היום שבהם יש חובת חלוקה שווה בין כל חברי הקבוצה באוכל והצייד מקבל אחרון את הנתח הפחות נחשק. מה שהניע את הגברים לצאת למסעות הללו היה ההכרה וההערכה שקבלו משאר בני הקבוצה.


גברים כבר מזמן לא יוצאים לסעות צייד אך הם עדיין זקוקים להערכה. כך מערכת ההפעלה שלהם עובדת. אם הם לא מרגישים הערכה על מאמציהם, או שנדרש מהם לעשות כמה דברים בבת אחת, זה מעורר בהם תסכול והם עשויים להגיב מתוך המח הקדמון שבתוכם. אם התגובה האוטומטית תהיה בריחה, הגבר יתחיל להתרחק מבת הזוג שלו. התרחקות שתגרום לכך שיתחמק מלפגוש אותה וימצא דרכים להימנע מתקשורת עם בת זוגו, יחזור מאוחר מהעבודה, יעדיף לראות טלוויזיה או לשוטט באינטרנט וכו'. הגבר לא יבין שהוא מתגונן והאישה לא תבין שהוא מתרחק ממנה בגלל שהיא התנהגה באופן שגרם לו להרגיש לא מוערך.


בחלק הבא והאחרון אציג את הפתרון לבלגן: הכירי את מערכת ההפעלה הגברית ותני לה כבוד, אשתף בדוגמאות מהחיים כיצד הלך החשיבה של צייד ולקטת יכול לשפר את מערכת היחסים הזוגית ואתן טיפים איך אפשר לשקם את התקשורת שהתבלבלה, למנוע מבעוד מועד כעסים וריבים וליצור מערכת יחסים נינוחה ומעצימה.



17 צפיות0 תגובות